איתן אוסטר

אחרי המסלול, איתן היה קשר מ״פ בקו מבצעי, פלגה ב׳, אצל אבמן. הוא יצא לקורס קצינים, סיים בה״ד אחד במגמת להב בהצטיינות, ואז סיים את השלמת חי״ר ״גפן״ בסוף פברואר 23. הוא קיבל את התפקיד שרצה: מפק״צ טירונים של אגוז, גיוס מרץ 23. כמפקד בהכשרה, איתן נבחר להיות מצטיין מח״ט הקומנדו. 

איתן אהב את החיילים שלו, ואהב להיות מחנך. כמפקד, הכי חשוב היה לו לחבר את החיילים שלו למורשת ולערכים: שיידעו למה הם שם. רעיונית ומעשית: מהיום הראשון בטירונות הוא היה מדבר איתם על החשיבות שבמקצועיות, והיה עסוק בלהכין אותם למלחמה בצפון. אפילו ביום כיף הצוותי הוא בחר לקחת אותם לסיור מורשת קרב בכפר עציון. המוטו שלו בווצאפ היה המשפט של מוש זילברשמידט, מפקד הגוש במלחמת השחרור: ״מה אנו ומה חיינו, העיקר הוא המפעל בו אנו חיים, נכה באויב בכל מקום… תשובתנו נחושה - נצח ירושלים.״

בשמחת תורה תשפ״ד איתן היה בבית. הוא שמע את האזעקות, וקפץ על דעת עצמו בחזרה לבסיס. הוא יצא ישר מבית הכנסת, והספיק עוד לעלות לתורה ולקבל ברכה מאבא. סגל הפיקוד של הקורס התארגן וקפץ להגן על נירים. איתן אסף בדרך את הדיסקית של מג״ד פלס״ר נח״ל, שהוא מצא ירוי בתוך הרכב שלו.

​

בקרבות של ה- 7.10 נפלו שני חבריו הטובים מצוות אבי: ויטלי סקיפקביץ ואורי שני, הי״ד.
כשאיתן נסע להשתתף בלוויה של אורי, אבא ביקש להיפגש איתו. הוא רצה לראות בעיניים איך השפיעו עליו המראות הקשים של שמחת תורה תשפ״ד. לאיתן לא היה זמן, ולכן הם נפגשו רק לרגע, על הכביש. אבא מתאר שהוא היה ״איתן, כמו צוק. כאילו שום דבר לא נשבר בו, הוא רק היה נחוש יותר. הוא אמר לי, ׳אבא, זאת המשימה של הדור שלנו. ואני מוכן.׳״

​

אחרי תקופה של כוננות לכניסה קרקעית, איתן חזר עם הצוות שלו להכשרה תוך כדי מלחמה, אבל הוא רצה להיכנס להילחם בעזה. אחרי תום התפקיד ולפני התפקיד הבא, הוא התעקש והצליח להיכנס לח׳אן יונס בחפ״ק של מפקד היחידה, תהילה. לאחר מכן הוא קיבל פיקוד על צוות לוחמים בוגר בפלגה ב׳ - שייוודע מאז בשם צוות אוסטר. הצוות לא עשה לו חיים קלים: הם היו ותיקים ומנוסים, ואיתן הגיע מהבה״ד, עם קפדנות מאד גבוהה ומקצועיות לא מתפשרת. אבל אחרי תקופה הוא הצליח לכבוש את ליבם, כמו תמיד.

מאז שמחת תורה, איתן החזיק בכיס הזרוע שלו רשימה של כל החטופים, כדי להזכיר לעצמו בשביל מה הוא נלחם. 
עם צוות אוסטר הוא נלחם בח׳אן יונס וברפיח. לאחר יציאת אוגדה 98 מעזה הם עברו למבצעים חשאיים בגבול הצפון, שאיתן לא פירט לגביהם אבל סיפר בהתלהבות שהם יותר מרשימים מדברים שרואים בסרטי משימה בלתי אפשרית. בתאריך 30.9.24 נכנסו ללבנון.